החלטה בתיק פר"ק 41059-05-12

המבקשת 1 (" החברה") הגישה בקשה למתן צו הקפאת הליכים, לתקופה של תשעים יום, שבמהלכה לא ניתן יהיה לפתוח בהליכים נגדה ונגד בעלי מניותיה ומנהליה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהוגשו לה, ולאחר שמיעת טענות באי כוח הצדדים הנוגעים בדבר, החלטתי כי לעת הזו אין מקום להיעתר לבקשה, אולם יחד עם זאת נראה לי שאין צורך לדחות את הבקשה מכל וכל, ואתן אפשרות בידי המבקשים להגיש, תוך חמישה עשר יום, בקשה לעיון מחדש בהחלטה, אשר תתבסס על נתונים מפורטים ועדכניים של חוזי ההתקשרות של החברה עם לקוחותיה, התוחלת שבהמשך התקשרויות אלה, ההכנסות הפנויות מחוזים אלה, היינו הכנסות שאינם משועבדות בשעבודים קבועים לבנקים ובאופן כללי כל נתון אשר יצדיק עיון מחדש בהחלטה זו ומעבר למצב של הקפאת הליכים נגד החברה, וככל שתהיה לכך הצדקה, גם כנגד בעלי מניותיה ומנהליה.

קודם לדיון בבקשה ובנימוקיה ראוי לציין את העובדה שביום 20.5.12 ניתנה החלטה בתיק פר"ק 35351-05-12 שלפיה מונה עו"ד ר' קוגן כמפרק זמני של החברה (" המפרק הזמני"). מינויו של המפרק הזמני נעשה בגדר בקשה פירוק שהגישה קבוצה של עובדי החברה על רקע חוב נטען כלפיהם של שכר ותנאים נלווים שלא שולמו. הנימוק העיקרי שביסוד בקשת הפירוק הוא שביום 15.5.12 הודיעה החברה כי בשל קשיים כלכליים שאליהם היא נקלעה היא תפסיק את פעילותה לאלתר, ועל רקע זה גם הופסקה עבודתם של המבקשים בתיק פר"ק 35351-05-12 הנ"ל, ולא מן הנמנע שמצב דברים זהה חל גם לגבי עובדים אחרים של החברה.

על פי  הנטען בבקשה החברה עוסקת במתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון, ובמועד הגשת הבקשה (היינו 21.5.12) היא העסיקה כ-400 עובדים. נטען כי לחברה עשרות לקוחות, רובם מהמגזר הציבורי (משרדי ממשלה, עיריות, מועצות מקומיות, מוסדות חינוך, חברת דואר ישראל, בנקים ועוד) וההסכמים עמם הם הסכמים ארוכי טווח.

ההסבר שניתן לקשייה הכספיים של החברה הוא שבמהלך השנים האחרונות חלו שינויים בשכר המינימום במשק, ובנוסף לכך גדלו עלויות העסקת עובדים, ואילו לקוחותיה מסרבים לשאת בעלויות נוספות אלה ואף מפעילים עליה לחץ כלכלי באמצעות עיכוב תשלומים המגיעים עבור שירותים שאותם נותנת החברה.

עוד נטען כי במצב שאליו נקלעה החברה, המוצא היחיד הוא גיבושה של תכנית הבראה והתייעלות שתאפשר להגיע להסדר עם נושיה ובכך יתאפשר המשך פעילותה.

על פי הפירוט המופיע בבקשה מסתכמים חובותיה של החברה בסכום העולה על 11,000,000 ש"ח. מסכום זה חייבת החברה קרוב ל- 4,000,000 ש"ח כחוב בדין קדימה לעובדים ולבטוח לאומי, מעט מעל 6,000,000 ש"ח לבנקים, כשחלק מן החוב מובטח בערבויות או בשעבודים ספציפיים על הכנסות מלקוחות ויתרת החוב היא לנושים הרגילים.

מצבת הנכסים הנטענת כוללת בעיקרה חובות של לקוחות בסכום של כ- 4,400,000 ש"ח.

בנק לאומי לישראל בע"מ (" בנק לאומי") ובנק אוצר החייל בע"מ (" בנק אוצר החייל") הגישו תגובות לבקשה ומהן עולה כי הם מסכימים לבקשה תוך התניית הסכמתם בתנאים שונים שעיקרם הגנה על הבטוחות שהועמדו לרשותם. נוכח התוצאה שאליה אני מגיע איני רואה צורך לפרט את עמדתם של בנקים אלה, כמו גם את עמדתם של בנק הפועלים בע"מ של בנק מסד בע"מ שאמנם לא הגישו תשובות אולם עמדתם, כפי שהוצגה על ידי באי כוחם בדיון, היא בעיקרה זהה לעמדות בנק לאומי ובנק אוצר החייל.

עיקר טענתו של המפרק הזמני בעת הדיון הוא שאין כל תוחלת במתן צו הקפאת ההליכים מפני שכמסתבר אין מקור מימון לתשלום ההוצאות הכרוכות בהפעלת החברה בתקופת ההקפאה. המפרק הזמני הדגיש, ודומני שהוא צודק, שבהינתן העובדה שעיקר פעילותה של החברה הוא מתן שירותי אבטחה וניקיון, ההוצאה העיקרית היא תשלומי שכר לעובדים, ובאין מקור שיממן את הוצאות פעילות החברה בתקופת ההקפאה, אין זה מתקבל על הדעת שעובדים יועסקו בלא שיובטח תשלום שכרם.

עוד ראוי לציין את תגובות המפרק הזמני לבקשה, שבהן הוא פירט מידע בדבר לקוחות שהתקשרות החברה עמם הגיעה לקיצה והשירותים שאותם נתנה החברה ללקוחות אלה, ניתנים על ידי חברות אחרות.

עמדת המפרק הזמני נתמכה בדבריה של באת כוח כונס הנכסים הרשמי הסבורה שככלל אין להורות על הקפאת הליכים כאשר נראה שזו תהיה גירעונית, ובאין מקור למימון הוצאות ההפעלה, אין להורות על הקפאת הליכים.

כשלעצמי אני סבור שבטענות המפרק הזמני ובעמדת כונס הנכסים הרשמי יש ממש, ועל אחת כמה וכמה כך כאשר בוחנים את עמדת הבנקים בסוגיה זו. כמסתבר, לבנקים יש שעבודים ספציפיים על תקבולים המגיעים לחברה מלקוחותיה. אמנם, לעת הזו אין מידע מדויק על איזה מחוזי הלקוחות והתקבולים המגיעים מהם קיימים שעבודים כאלה, אולם משהתנו הבנקים במפורש כי הסכמתם למתן צו הקפאת הליכים כפופה לשמירת בטוחותיהם, היינו השעבודים הספציפיים על תקבולי הלקוחות, אזי נראה שבהעדר ראיה מספקת לכך שלכאורה ניתן להפעיל את החברה בתקופת ההקפאה על בסיס חוזים קיימים ובאופן שאיננו גירעוני, לא ניתן להיעתר לבקשה, ויש לדחותה.

 זו אף זו, מן הבקשה עולה כי הנכסים העיקריים של החברה הם חובות לקוחותיה בגין שירותים שהיא סיפקה על פי התקשרויות חוזיות עמם. ככל שהתקבולים בגין התקשרויות אלה משועבדים לבנקים אין הם רלוונטיים לשיקול אם יש מקום להורות על המשך פעילותה של החברה וככל שתקבולים אלה אינם משועבדים, חזקה על המפרק הזמני שהוא ינקוט בצעדים הדרושים כדי לאכוף על הלקוחות את התחייבויותיהם החוזיות לטובתם של כלל נושי החברה.

אוסיף עוד כי בדיון היום השתתף גם בא כוחה של "נשרים - החברה הכלכלית לנשר בע"מ" (" נשרים") אשר לחברה הסכם עמה שעניינו הפעלת מרכז ספורט בעיר נשר. מדבריו של בא כוח נשרים עולה כי בעמדתה של זו אין העדפה למצב של הקפאת הליכים על פני מצב של פירוק זמני, וממילא, ככל שישכיל המפרק הזמני לקיים את החוזה עם נשרים ותצמח כתוצאה מכך תועלת לנושי החברה, אין צורך במתן צו הקפאת הליכים על מנת להשיג, בהיבט זה, את אותה תוצאה.

ניתן היה לחתום כבר כאן את ההחלטה ולדחות את הבקשה, אולם משנטען על ידי בא כוח החברה, והדבר נתמך בידי באי כוחם של חלק מהבנקים, כי ניתן להציג תכנית המאפשרת את הפעלתה של החברה במצב של הקפאת הליכים ובאופן שאינו גירעוני, אני מאפשר לחברה לשוב ולפנות בבקשה לעיון מחדש בהחלטה זו כאשר אם תוגש בקשה כזו היא תיתמך בפרטים, נתונים ומידע שיאפשר את הסקת המסקנה שחלופת הקפאת ההליכים עדיפה על פני כל חלופה אחרת.

בכפוף להערה זו, נדחית הבקשה על כל חלקיה.

ניתנה היום,  ז' סיון תשע"ב, 28 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: